בהגווד גיטה: פרק 18, פסוק 61

מאחר שארג'ונה אינו היודע העליון, הרי שהחלטתו להילחם או להימנע מקרב הותנתה בהבחנתו המוגבלת. קרישנה מורה כאן שהישות הייחודית אינה הכול מכול. אלוהים, קרישנה, יושב בעצמו כנשמת-העל המקומי בלבה של כל ישות חיה ומכוון את מעשיה. כשהיא מחליפה את גופה, היא שוכחת את מעשי עברה, אלא שנשמת-העל, שיודע עבר, הווה ועתיד, משמש עד לכל המעשים ומכוון אותם. ישות החיים זוכה במגיע לה, ונכנסת לגוף חומרי, תוצר הטבע החומרי, בהכוונת נשמת-העל. לאחר שהיא מוטלת לגופה המסוים, עליה לפעול על-פי תכתיביו. מי שנוסע במכונית מהירה ישיג את הנוסע במכונית אטית, אף ששני הנוסעים, או ישויות החיים, זהים במהותם. בדומה לכך מעצב הטבע החומרי, על-פי פקודתו של נשמת-העל, את גופה המסוים של ישות החיים לצורך הגשמת מאווייה מן העבר. ישות החיים אינה עצמאית ובלתי תלויה בעליון, ואל לה לחשוב את עצמה לכזו, שהרי היא נשלטת תמיד. מכאן שחובתה להתמסר, וזו אכן הוראת הפסוק הבא.