בהגווד גיטה: פרק 18, פסוק 26
מוּקְתַה-סַנְֹגוֹ 'נַהַםּ-וָאדִי דְהְרּיתְי-אוּתְסָאהַה-סַמַנְויתַהּ
סידְדְהְי-אַסידְדְהְיוֹר נירְויקָארַהּ קַרְתָא סָאתְתְויקַה אוּצְ'יַתֵא
סידְדְהְי-אַסידְדְהְיוֹר נירְויקָארַהּ קַרְתָא סָאתְתְויקַה אוּצְ'יַתֵא
מוּקְתַה-סַנְֹגַהּ—משוחרר מכל התרועעות חומרית; אַנַהַם-וָאדִי—ללא עצמי כוזב; דְהְרּיתי—בנחישות; אוּתְסָאהַה—והתלהבות עזה; סַמַנְויתַהּ—מלא; סידְדְהי—בשלמות; אַסידְדְהְיוֹהּ—וכשלון; נירְויקָארַהּ—ללא שינוי; קַרְתָא—פועל; סָאתְתְויקַהּ—במידת הטובות; אוּצְ'יַתֵא—נאמר שהוא.
תרגום
מי שמבצע את חובתו ללא התרועעות עם מידות הטבע החומרי, ללא עצמי כוזב, מתוך התמדה והתלהבות ובשוויון נפש להצלחה ולכישלון — נחשב לפועל במידת הטובות.
התעמקות
אדם מודע לקרישנה נשגב למידות החומריות. הוא אינו שואף להתענג על תוצאות עמלו, שהרי השתחרר מעצמי כוזב ומגאווה. ואף-על-פי-כן הוא נלהב להשלים את פועלו, ואינו חושש מן המצוקה הכרוכה בזה; הוא נלהב תמיד. הוא שווה נפש להצלחה או לכישלון, ושווה ביחסו לשמחה ולצער. פועל שכזה שרוי במידת הטובות.