ארג'ונה אוּוָאצַ'ה
סַנְנְיָאסַסְיַה מַהָא-בָּאהוֹ  תַתְתְוַם איצְ'צְ'הָאמי וֵדיתוּם
תְיָאגַסְיַה צַ'ה הְרּישִׁיקֵשַׂה  פְּרּיתְהַק קֵשׂי-נישֻׁוּדַנַה
ארג'ונהּ אוּוָאצַ'ה—ארג'ונה אמר; סַנְנְיָאסַסְיַה—של נזירות; מַהָא-בָּאהוֹ—הו גיבור-חיל; תַתְתְוַם—האמת; איצְ'צְ'הָאמי—ברצוני; וֵדיתוּם—להבין; תְיָאגַסְיַה—של פרישות; צַ'ה—ו-; הְרּישִׁיקֵשַׂה—הו אדון החושים; פְּרּיתְהַק—באופן שונה; קֵשׂי-נישֻׁוּדַנַה—הו הורג הזד קֵשׂי.
תרגום
ארג'ונה אמר: הו גיבור-חיל, הו הורג הדמון קֵשִׂי ואדון החושים, ברצוני להבין את תכלית הפרישות (תְיָאגַה) ואת מטרת שלב הנזירות (סַנְנְיָאסַה).
התעמקות
הבהגווד גיטה מסתיימת למעשה לאחר שבעה-עשר פרקים. הפרק השמונה-עשר רק מוסיף ומסכם את כל הנושאים שנדונו. בכל אחד מפרקי הספר קרישנה מדגיש ששירות מסור לאישיות אלוה הוא מטרת החיים העליונה. אותו נושא שב ומוצג בפרק השמונה-עשר כידע הכמוס ביותר. ששת הפרקים הראשונים מדגישים את חשיבות השירות המסור: יוֹגִינָאם אַפּי סַרְוֵשָׁאם... "מן היוגים כולם, מי שהוגה בי בתוכו תמיד הוא הנעלה ביותר". ששת הפרקים הבאים דנים בשירות מסור טהור, בטבעו ובפעילותו. ששת הפרקים האחרונים מתארים ידע, פרישות, פעילותם של הטבע החומרי והנשגב, ושירות מסור. מסקנתם הייתה שכל המעשים צריכים להתבצע מתוך זיקה לאלוהים, שמיוצג במילים אוֹםּ תַת סַת. מילים אלה מורות על וישנו, האישיות העליונה. חלקה השלישי של הבהגווד גיטה מראה ששירות מסור הוא מטרת החיים העליונה, ולא דבר זולתו. מובאות גם ראיות מאָצָ'ארְיות קודמים ומהבְּרַהְמַה-סֻוּתְרַה, או הוֵדָאנְתַה-סֻוּתְרַה. ישנם אימפרסונליסטים שטוענים לזכות בלעדית על הוֵדָאנְתַה-סֻוּתְרַה. אולם ידע זה נועד למעשה להסביר שירות מסור, שהרי האל הוא מחבר הוֵדָאנְתַה ויודעה. זה מוסבר בפרק החמישה-עשר. הגיטה מסבירה ששירות מסור הוא מטרת כל ספרות קודש, כל וֵדַה.

הפרק השני מהווה את תמצית כל נושאי הגיטה, והפרק השמונה-עשר מסכם את הוראותיה. מטרת החיים הוגדרה כפרישות והתעלות לנשגב שמעבר לשלוש מידות הטבע החומרי. ארג'ונה מבקש עתה להבהיר ולהבין את משמעותם של שניים מנושאיה החשובים ביותר של הגיטה, כלומר פרישות (תְיָאגַה) ושלב הנזירות (סַנְנְיָאסַה).

שני שמותיו של האל בפסוק זה — הְרּישִׁיקֵשַׂה וקֵשׂי-נישֻׁוּדַנַה — הם רבי משמעות. הְרּישִׁיקֵשַׂה הוא קרישנה, אדון כל החושים, שמסייע להשגת יישוב-דעת. ארג'ונה מבקש אותו לסכם את הידע כולו, למען שלוותו ואיזונו. אלא שנשארו כמה ספקות, שמשולים תמיד לדמונים. הוא מכנה את קרישנה קֵשִׂי-נישֻׁוּדַנַה, מי שהרג את הדמון הנורא קֵשִׂי, ומצפה שקרישנה יכחיד את דמון הספק.