בהגווד גיטה: פרק 12, פסוק 9
אַבְּהְיָאסַה-יוֹגֵנַה תַתוֹ מָאם איצְ'צְ'הָאפְּתוּםּ דְהַנַנְֿגַ'יַה
בהקטי-יוגה מטהרת את החושים. במצבם העכשווי, בקיום חומרי, הם שקועים תמיד בעינוג חושים, ואינם טהורים כלל. תרגול בהקטי-יוגה מטהרם, וכשהם מיטהרים הם באים במגע ישיר עם אלוהים. בעולם החומרי, אפשר שנעסוק בשירותו של אדון כלשהו, אולם שירות כזה אינו מושתת על אהבה, שהרי הוא נעשה בשכר. גם האדון אינו חדור באהבה, כיוון שהוא מקבל את השירות ומשלם עבורו. בחיים רוחניים, לעומת זאת, מתעלה הדָבֵק למישור של אהבה טהורה. שלב זה מושג על-ידי תרגול שירות מסור, שכרוך בהעסקת החושים הנוכחיים.
אהבת אלוהים רדומה בלבו של כל אחד. היא מתגלה אמנם בדרכים שונות, אלא שהיא נגועה באווירה חומרית. צריך לטהר את הלב מהתרועעות חומרית, ולעורר מתרדמתה את אותה אהבה טבעית לקרישנה. זהו התהליך כולו.
תרגול כלליה של בהקטי-יוגה צריך להיעשות בהדרכתו של מורה רוחני מיומן. זה מבוסס על כמה עקרונות: קימה מוקדמת, רחצה, כניסה למקדש, אמירת תפילות וזמרת הרא קרישנה, איסוף פרחים ונתינתם למֻוּרְתי, בישול מזון למֻוּרְתי, אכילת פְּרַסָאדַם וכן הלאה. ישנם אם-כן כללים שונים. על הדָבֵק לשמוע גם בדרך קבע בהגווד גיטה ושרימד בהאגותם מדְבֵקים טהורים. תהליך זה יסייע בידו להתעלות למישור של אהבת אלוהים, ואז התקדמותו לממלכה הרוחנית בטוחה. אין ספק שתרגול בהקטי-יוגה על-פי הכללים, בהדרכתו של מורה רוחני, מביא לאהבת אלוהים.