12.1  ארג'ונה שאל: מי נחשבים למושלמים יותר, אלה שעוסקים כראוי ובדרך קבע בשירותך המסור, או אלה שסוגדים לברהמן הבלתי אישי והבלתי נגלה?
12.2  אישיות אלוה העליון אמר: מי שממקדים את מחשבתם בדמותי האישית וסוגדים לי תמיד, מתוך אמונה גדולה ונשגבת — אלה נחשבים בעיניי למושלמים ביותר.
12.3  מכל מקום, מי שסוגדים לבלתי נגלה, אשר מצוי מעבר לתפיסה החושית, השורה בכול, הבלתי נתפס, הבלתי משתנה, הקבוע והנייח — ההיבט הבלתי אישי של האמת המוחלטת — על-ידי שליטה בחושים השונים ויחס שווה לכול, בעסקם בטובת הכלל, הם לבסוף מגיעים אליי.
12.5  אלה שקשורים להיבט הבלתי אישי והבלתי נגלה של העליון — עבורם ההתקדמות היא קשה עד מאוד. התקדמות בדרך זו היא בעייתית תמיד למי שהתגלמו בגוף.
12.6  הו בן פְּרּיתְהָא, אולם מי שסוגדים לי ומקדישים לי את מעשיהם כולם ומסורים לי ללא סייג, מי שמשרתים אותי במסירות, הוגים בי וממקדים בי את מחשבתם תמיד — עבורם הנני הגואל המהיר מים הלידה והמוות.
12.8  מקד את מחשבתך בי, אישיות אלוה העליון, והשקע בי את תבונתך כולה. אין ספק כי אז תחיה בי תמיד.
12.9  הו ארג'ונה כובש הממון, אם אינך מסוגל למקד את מחשבתך בי תמיד, תרגל את כלליה של בהקטי-יוגה, שהרי בדרך זו תתפתח שאיפתך לבוא אליי.
12.10  אם אינך מסוגל לקיים את כלליה של בהקטי-יוגה, נסה לעבוד למעני, שהרי באמצעות עבודה שכזו תתעלה לשלב השלמות.
12.11  מכל מקום, אם אינך מסוגל לעבוד תוך מודעות לי, נסה רק לוותר על תוצאות מעשיך ולהתבסס בעצמי.
12.12  אם גם תהליך זה אינך יכול ליישם, עסוֹק בפיתוח ידע. הגות, מכל מקום, עדיפה על ידע, וויתור על פירות המעשה עדיף עוד יותר. זאת משום שפרישות שכזו מקנה שלווה.
12.13  מי שאינו מקנא באיש והוא ידיד ומיטיב עם ישויות החיים כולן, שאינו חושב דבר לקניינו והוא פטור מעצמי כוזב, שנשאר יציב בשמחה ובצער, ניחן בסבלנות, מסופק תמיד ושולט בעצמו, מי שעוסק בשירותי המסור בהחלטיות ומחשבתו ותבונתו ממוקדים בי — דָבֵק כזה יקר לי מאוד.
12.15  מי שאינו מקשה על איש ואינו נטרד מאיש, נשאר יציב בשמחה ובצער ושווה נפש לפחד וחרדה, יקר לי מאוד.
12.16  דָבֵק שאינו תלוי במהלך הפעולות הרגיל והוא טהור, מיומן, חסר דאגות, משולל כל סבל ואינו חותר לתוצאה כלשהי, יקר לי מאוד.
12.17  מי שאינו עולץ ואינו מתעצב, אינו מקונן ואינו משתוקק, ומתנזר מן המבורך ומן הלא-מבורך כאחד — דָבֵק כזה יקר לי מאוד.
12.18  מי ששווה ביחסו לידידים ולאויבים ושומר על איזונו לנוכח כבוד וקלון, חום וקור, שמחה וצער, תהילה וגנאי; מי שנשמר מחברה רעה ותמיד שותק ומסופק; מי שאינו נותן דעתו למקום מגורים, יציב בידע ועוסק בשירות מסור — דָבֵק כזה יקר לי מאוד.
12.20  מי שפוסעים בנתיב הנצחי של השירות המסור, שקועים בו באמונה מלאה ועושים אותי למטרתם העליונה — אלה יקרים לי מאוד מאוד.