בהגווד גיטה: פרק 10, פסוק 35

השירה הסנסקריטית מעוגנת בכללים מוגדרים ביותר; החריזה והמקצבים אינם נבחרים בצורה חופשית, כפי שמקובל בשירה של היום. מבין אותה שירה סטנדרטית, מַנְתְרַת הגָאיַתְרִי, שמזמרים הבְּרָאהְמַנּים המיומנים, היא החשובה ביותר. היא נזכרת בשרימד בהאגותם, ומאחר שהיא נועדה במיוחד להבנת אלוהים, היא מייצגת את האל. מנטרה זו מיועדת לאנשים מתקדמים מבחינה רוחנית. מי שמזמרה בהצלחה יכול להיכנס למישורו הנשגב של אלוהים. כדי לזמר את מַנְתְרַת הגָאיַתְרִי, חייב האדם להתבסס תחילה במידת הטובות החומרית, על מעלותיה הרבות. מנטרה זו היא רבת חשיבות בתרבות הוֵדית ונחשבת להתגלמות הצלילית של ברהמן. ברהמה חנך אותה לראשונה, והיא ירדה ממנו בשושלת מורים.

חודש נובמבר-דצמבר נחשב לטוב שבחודשים, משום שבהודו נאספת אז התבואה מהשדות והאנשים נמלאים שמחה. הכול כמובן אוהבים את עונת האביב, שאינה חמה מדי ולא קרה. העצים והצמחים כולם מוריקים אז ונמלאים פרחים. מאחר שבעונה זו נחוגים חגים רבים לזכר משובותיו של קרישנה, הרי שהיא נחשבת לעליזה שבעונות, ומייצגת את קרישנה.