סנסקריט
מילה למילה
תרגום
התעמקות
נַה מֵא וידוּהּ סוּרַה-גַנָּאהּ  פְּרַבְּהַוַםּ נַה מַהַרְשַׁיַהּ
אַהַם אָדיר הי דֵוָאנָאםּ  מַהַרְשִׁינָּאםּ צַ'ה סַרְוַשַׂהּ
נַה—לעולם לא; מֵא—שלי; וידוּהּ—יודעים; סוּרַה-גַנָּאהּ—האלים-למחצה; פְּרַבְּהַוַם—מקור, שפעה; נַה—לעולם לא; מַהָא-רּישַׁיַהּ—החכמים הדגולים; אַהַם—אני; אָדיהּ—המקור; הי—שהרֵי; דֵוָאנָאם—של האלים-למחצה; מַהָא-רּישִׁינָּאם—של החכמים הדגולים; צַ'ה—גם; סַרְוַשַׂהּ—מכל בחינה.
תרגום
לא המון האלים-למחצה ולא החכמים הדגולים יודעים את מקורי או את שִפעתי, שהרי אני הוא מקורם של האלים והחכמים מכל בחינה.
התעמקות
בבְּרַהְמַה-סַמְּהיתָא נאמר שקרישנה הוא האל העליון. אף אחד לא גדול ממנו; הוא סיבת כל הסיבות. גם כאן האל אומר בעצמו שהוא מקורם של האלים-למחצה והחכמים. אלא שאפילו אלה אינם מבינים את קרישנה; הם אינם מבינים את שמו ואת אישיותו. מהו, אם כך, מעמדם של המלומדים-לכאורה של עולם פעוט זה? איש אינו מסוגל להבין מדוע האל ירד עלי אדמות כבן אנוש רגיל וביצע מעשים מופלאים ובלתי רגילים שכאלה. מכאן שלמדנות רבה אינה בהכרח הסגולה הדרושה כדי להבין את קרישנה. אפילו האלים-למחצה והחכמים הדגולים, שניסו להבין את האל בכוח שכלם, נכשלו. גם בשרימד בהאגותם נאמר שאפילו גדולי האלים-למחצה אינם מבינים את אישיות אלוה. כל שביכולתם לעשות הוא לאמץ את שכלם עד לגבולות חושיהם הבלתי מושלמים, ולהגיע, על דרך השלילה, למסקנה אימפרסונליסטית. הם יכולים רק להצביע על משהו שאינו נגלה באמצעות שלוש האיכויות החומריות, או לדמיין משהו בדמיונם. אלא שניסיון שכלתני אווילי כזה, אין ביכולתו להקנות הבנה על קרישנה.

האל אומר כאן בעקיפין, למי שמבקש לדעת את האמת המוחלטת, "הנה אני, אישיות אלוה. אני העליון." חשוב לדעת מידע כזה. אלוהים, הבלתי נתפס, קיים, גם אם אין בכוחנו להבינו. מכל מקום, אפשר להבין את קרישנה, שהוא נצחי ומלא בחדווה ובידע, על-ידי לימוד מילותיו בבהגווד גיטה ובשרימד בהאגותם. מי שנתונים לאונו הנחות של האל, בכוחם לתפוס את מושג האלוהות ככוח שליט או כברהמן הבלתי אישי. אלא שמבלי להתעלות למישור הנשגב, אי אפשר להבין את אישיותו של האל.

מאחר שרוב האנשים אינם מסוגלים לתפוס את טבעו האמיתי של קרישנה, הרי שהוא בא בחסדו נטול הסיבה ומטה את ברכתו לשכלתנים ולמתפלספים שכאלה. אולם בגין טומאה חומרית, גם לאחר שהם נוכחים במעשיו המופלאים, הם ממשיכים וחושבים את הברהמן הבלתי אישי לעליון. רק דְבֵקים, מי שמתמסרים לאל כליל, יכולים להבין, בחסד האל, שהוא אלוהים. בזכות אמונתם ומסירותם הם נכנעים לאל מיד, ובחסדו נטול הסיבה הם יכולים להבינו. לפיכך, אפילו גדולי החכמים מסכימים: מהו אָתְמָא, מהו העליון? זה שעלינו לסגוד לו.