בהגווד גיטה: פרק 10, פסוק 11
נָאשַׂיָאמְי אָתְמַה-בְּהָאוַה-סְתְהוֹ גְ'נָֿאנַה-דִיפֵּנַה בְּהָאסְוַתָא
הוגי דעות מָאיָאוָאדים גורסים שללא יכולת אבחנה אי אפשר לרכוש ידע טהור. האל משיב להם בפסוק זה: מי שעוסק בשירות מסור, גם אם הוא משולל השכלה או ידע בכללים הוֵדיים, אלוהים עוזר לו.
האל אומר לארג'ונה שחשיבה שכלתנית אינה מקנה הבנה על האמת העליונה, האמת המוחלטת, אישיות אלוה. זאת משום שאלוהים הוא גדול כל כך, עד כי שום מאמץ מחשבתי אינו מספיק כדי להבינו. מי שאינו דָבֵק, שאינו אוהב את האמת העליונה, לא יבין את קרישנה, האמת העליונה, לעולם, גם אם יוסיף ויאמץ את שכלו במשך מיליוני שנים. קרישנה, האמת המוחלטת, מתרצה רק משירות מסור, ואז, באמצעות אונו הבלתי נתפס, הוא מתגלה לדָבֵק הטהור בלבו. הדָבֵק הטהור רואה את קרישנה בלבו תמיד; ובנוכחותו של קרישנה, המשול לחמה, נעלמת חשכת הבערות באחת. כזהו חסדו המיוחד של קרישנה לדְבֵקו הטהור.
הזיהום החומרי, שהצטבר במשך מיליוני לידות, מכסה את הלב באבק של חומרנות. אלא שהשירות המסור והזמרה המתמדת של הרא קרישנה מסירים אבק זה במהירות. או אז מתעלה הדָבֵק למישור של ידע טהור. רק באמצעות זמרה ושירות מסור אפשר להגיע לווישנו, שהוא המטרה העליונה, ולא בשכלתנות או היגיון גרידא. דָבֵק טהור אינו חרד ולא דואג לצורכי חייו החומריים; זאת משום שכשמסתלקת החשכה מלבו, מספק לו האל הכול, שהרי הוא מתרצה משירותו האוהב. זוהי תמצית מדרשיה של הבהגווד גיטה. לימוד הספר הזה בכוחו להופכנו לנשמות מסורות לעליון כליל, ולעודדנו לעסוק בשירות מסור. וכשהאל לוקחנו בחסותו, הרינו משתחררים מכל מאמץ חומרי.