תֵשָׁאם אֵוָאנוּקַמְפָּארְתְהַם  אַהַם אַגְ'נָֿאנַה-גַ'םּ תַמַהּ
נָאשַׂיָאמְי אָתְמַה-בְּהָאוַה-סְתְהוֹ  גְ'נָֿאנַה-דִיפֵּנַה בְּהָאסְוַתָא
תֵשָׁאם—עבורם; אֵוַה—אכן; אַנוּקַמְפָּא-אַרְתְהַם—על מנת לעשות עימם חסד; אַהַם—אני; אַגְ'נָֿאנַה-גַ'ם—תולדת הבערות; תַמַהּ—חשכה; נָאשַׂיָאמי—אני מסלק; אָתְמַה-בְּהָאוַה—בליבם; סְתְהַהּ—שוכן; גְ'נָֿאנַה—של ידע; דִיפֵּנַה—באמצעות לפיד; בְּהָאסְוַתָא—בוהק.
תרגום
כאות לחסד מיוחד, אני, השוכן בלבם, מסלק בלפיד היֶדע את חשכת בערותם.
התעמקות
כאשר שְׂרִי צ'איטניה שהה בבנארס והפיץ את זמרת הרא קרישנה הרא קרישנה קרישנה קרישנה הרא הרא/ הרא ראמה הרא ראמה ראמה ראמה הרא הרא, אלפי אנשים התקבצו סביבו. מכל מקום, פְּרַקָאשָׂאנַנְדַה סַרַסְוַתִי, שהיה מלומד רב השפעה באותם ימים בבנארס, לעג לו וחשב אותו לרגשן. ישנם הוגי דעות שמבקרים את הדְבֵקים וסוברים שהם שרויים בחשכת הבערות, ומבחינה פילוסופית הם פתיים רגשניים. אלא שאין זה נכון. ישנם אנשי רוח ומלומדים דגולים שדגלו בפילוסופיית המסירות. אולם גם אותו דָבֵק שאינו מסוגל להיעזר בספרותם או במורו הרוחני, אם הוא רציני בשירותו, קרישנה יעזור לו בעצמו מתוך לבו. מכאן שדָבֵק כן, שעוסק בתודעת קרישנה, אינו משולל ידע לעולם. עליו רק לבצע את שירותו המסור בתודעת קרישנה מלאה.

הוגי דעות מָאיָאוָאדים גורסים שללא יכולת אבחנה אי אפשר לרכוש ידע טהור. האל משיב להם בפסוק זה: מי שעוסק בשירות מסור, גם אם הוא משולל השכלה או ידע בכללים הוֵדיים, אלוהים עוזר לו.

האל אומר לארג'ונה שחשיבה שכלתנית אינה מקנה הבנה על האמת העליונה, האמת המוחלטת, אישיות אלוה. זאת משום שאלוהים הוא גדול כל כך, עד כי שום מאמץ מחשבתי אינו מספיק כדי להבינו. מי שאינו דָבֵק, שאינו אוהב את האמת העליונה, לא יבין את קרישנה, האמת העליונה, לעולם, גם אם יוסיף ויאמץ את שכלו במשך מיליוני שנים. קרישנה, האמת המוחלטת, מתרצה רק משירות מסור, ואז, באמצעות אונו הבלתי נתפס, הוא מתגלה לדָבֵק הטהור בלבו. הדָבֵק הטהור רואה את קרישנה בלבו תמיד; ובנוכחותו של קרישנה, המשול לחמה, נעלמת חשכת הבערות באחת. כזהו חסדו המיוחד של קרישנה לדְבֵקו הטהור.

הזיהום החומרי, שהצטבר במשך מיליוני לידות, מכסה את הלב באבק של חומרנות. אלא שהשירות המסור והזמרה המתמדת של הרא קרישנה מסירים אבק זה במהירות. או אז מתעלה הדָבֵק למישור של ידע טהור. רק באמצעות זמרה ושירות מסור אפשר להגיע לווישנו, שהוא המטרה העליונה, ולא בשכלתנות או היגיון גרידא. דָבֵק טהור אינו חרד ולא דואג לצורכי חייו החומריים; זאת משום שכשמסתלקת החשכה מלבו, מספק לו האל הכול, שהרי הוא מתרצה משירותו האוהב. זוהי תמצית מדרשיה של הבהגווד גיטה. לימוד הספר הזה בכוחו להופכנו לנשמות מסורות לעליון כליל, ולעודדנו לעסוק בשירות מסור. וכשהאל לוקחנו בחסותו, הרינו משתחררים מכל מאמץ חומרי.