בהגווד גיטה - פרק 7

7.1 - האל אמר: הו בן פְּרּיתְהָא, הסכת עתה ושמע כיצד באמצעות תרגול יוגה, תוך מודעות מוחלטת לי ומיינד קשור אליי, תוכל, כשאתה פטור מספקות, לדעת אותי במלואי.
7.2 - עתה אגלה לפניך במלואו ידע זה, אשר דן בעולם התופעות ובטבע הרוחני כאחד. ביודעך זאת, לא ייוותר עוד דבר שעליך לדעת.
7.3 - מבין אלפי בני אדם אולי אחד חותר לשלמות, ומאלה שהשיגו שלמות, בקושי אחד מכירני באמת.
7.4 - אדמה, מים, אש, אוויר, אתר, מיינד, תבונה ועצמי כוזב — שמונה יסודות אלה מהווים יחדיו את אוניי החומריים הנפרדים.
7.5 - הו אַרְג'וּנַה גיבור חיל, מלבד אלה ישנה אנרגיה אחרת שלי, עילית, אשר מורכבת מישויות החיים שמנצלות את משאבי הטבע החומרי הנחות.
7.6 - יצורי החיים כולם מקורם בשני סוגי טבע אלה. דע כי אני הוא המקור לכל הרוחני והחומרי שבעולם זה, ואף הכיליון.
7.7 - הו כובש העושר, אין אמת נעלה ממני. הכול נשען עליי, כמו פנינים אשר שזורות על חוט.
7.8 - הו בן-קוּנְתִי, אני טעם המים, זיו החמה והלבנה וההברה אוֹם במנתרות הוֵדיות. אני הצליל באֶתר והיכולת באדם.
7.9 - אני ריח האדמה המקורי, אני החום באש, אני החיים שבכל חי ואני סיגופיו של הסגפן.
7.10 - הו בן פְּרּיתְהָא, דע כי אני הוא הזרע המקורי של כל הוויה, אני התבונה בנבון והעוז באדירי הכוח.
7.11 - הו אדון הבְּהָארַתַה (אַרְג'וּנַה), אני העוצמה בחזק, כאשר היא משוללת להיטות ותשוקה, ואני חיי מין שאינם נוגדים את עקרונות הדת.
7.12 - דע שמצבי ההוויה — בטוֹבוּת, בלהיטות או בבערות — כולם נגלים באמצעות אוני. אני אמנם הכול, אך גם בלתי תלוי. איני כפוף למידות הטבע החומרי; אדרבה, הן מצויות בי.
7.13 - בעודו נתון לתעתועי שלוש המידות (טוֹבוּת, להיטות ובערות), אין העולם יודע אותי, המצוי מעל למידות ובלתי כָּלֶה.
7.14 - קשה מאוד לגבור על אנרגיה אלוהית זו שלי, אשר מורכבת משלוש מידות הטבע החומרי. אולם מי שמתמסרים לי יכולים על נקלה לחצות אל מעבר לה.
7.15 - אנשים משוללי צדיקות — הנבערים מדעת, הנחותים באדם, מי שדעתם נגנבה בתעתועי האשליה, ומי שטבעם דמוני — אינם מתמסרים לי.
7.16 - הו הטוב בבְּהָארַתים, ארבעה סוגי אדם הניחנים בצדיקות פונים לשירותי המסור — השרוי במצוקה, השואף לעושר, הסקרן ומי שמחפש לדעת את המוחלט.
7.17 - הנעלה מביניהם הוא המלא בידע, שעוסק תמיד בשירות מסור וטהור. כי אני יקר לו מאוד, והוא יקר לי.
7.18 - אין ספק שאצילי רוח הם כל הדְבֵקים הללו. אולם את השרוי בידע על אודותיי אני רואה ממש כעצמי. בעוסקו בשירותי הנשגב, אל נכון הוא יגיע אליי — התכלית הנעלה והמושלמת מכול.
7.19 - לאחר לידות ומיתות רבות, בעל הידע האמיתי, אשר יודעני כסיבת כל הסיבות וכל היש, מתמסר לי. נשמה דגולה שכזו נדירה עד מאוד.
7.20 - מי שתבונתם נגזלה בידי תשוקות חומריות מתמסרים לאלים למחצה ומקיימים מצוות ודרכי סגידה על פי דרכם.
7.21 - אני שוכן בלב כול כנשמת-העל. מייד כשמשתוקק אדם לסגוד לאל למחצה מסוים, אני מחזק את אמונתו. זאת כדי שיוכל להקדיש עצמו לאותו אל.
7.22 - חדור באמונה שכזו, הוא מתאמץ לסגוד לאל למחצה מסוים, ומשיג את מבוקשו. אלא שלמעשה, אני הוא שמעניק ברכות אלה.
7.23 - חסרי התבונה סוגדים לאלים למחצה וגמולם מוגבל וארעי. הסוגדים לאלים למחצה מגיעים לכוכביהם של האלים, בעוד שדְבֵקיי שלי מגיעים לבסוף לכוכבי העילאי.
7.24 - אנשים שוטים, שאינם יודעים אותי בשלמות, סבורים שאני, קְרּישְׁנַּה, האל האישי העליון, הייתי לפנים מופשט ונטול אישיות ייחודית ועתה עטיתי דמות זו. ברוב בערותם הם אינם מכירים את טבעי הנעלה יותר, הבלתי נכחד והנשגב.
7.25 - לעולם איני מתגלה לסכלים ולחסרי התבונה. עבורם אני מתכסה באוני הפנימי, ומשום כך אינם יודעים שאיני נולד ואיני מתכלה לעולם.
7.26 - הו אַרְג'וּנַה, מאחר שאני אלוהים, הרי שיודע אני את שקרה בעבר, את שקורה עכשיו ואת שנועד להתרחש. אני יודע גם את כל ישויות החיים; אולם אותי איש לא יודע.
7.27 - הו נצר בְּהַרַתַה מדביר האויבים, ישויות החיים כולן נולדות לתוך אשליה ושרויות בבלבול, שמקורו בשניוּת שבמשיכה ודחייה.
7.28 - מי שבחייהם הקודמים והנוכחיים נהגו בצדיקות וחטאיהם כולם נמחו, פטורים משניוּת האשליה ועוסקים בשירותי בהחלטיות.
7.29 - החכמים, אשר חותרים לגאולה מזקנה וממוות, מוצאים בי את מקלטם ומשרתים אותי במסירות. הם למעשה בְּרַהְמַן, משום שהם יודעים הכול על אודות פעילות נשגבת.
7.30 - המודעים לי כליל, שיודעים שאני, אלוה עליון, הוא העיקרון השולט בהתגלות החומרית כולה, באלים למחצה ובכל דרכי הקורבן — יכולים להבינני ולדעת אותי, אישיות-אלוה, אפילו בשעת המוות.