בהגווד גיטה - פרק 14

14.1 - האל אמר: עתה אשוב ואסביר לך חכמה נשגבה זו, הנעלה מכל ידע, שבאמצעותה הגיעו החכמים והקדושים כולם לשלמות העליונה.
14.2 - מי שהתבסס בידע זה יזכה בטבע נשגב כשלי. כשהוא מעוגן בתודעה שכזו, הוא לא ישוב עוד וייוולד בשעת הבריאה ולא ייטרד בעת החורבן.
14.3 - הו בן בְּהַרַתַה, כלל החומר, שנקרא בְּרַהְמַן, הוא מקור הלידה. אני מעבּר את אותו בְּרַהְמַן ומאפשר את לידתן של כל ישויות החיים.
14.4 - הו בן-קוּנְתִי, דע כי כל מיני החיים נולדים מהטבע החומרי, ואני הוא האב נותן הזרע.
14.5 - הו אַרְג'וּנַה גיבור חיל, הטבע החומרי מורכב משלוש מידות — טוֹבוּת, להיטות ובערות. בשעה שישות החיים הנצחית באה במגע עם הטבע, הריהי מותנית על ידי מידות אלה.
14.6 - הו הנקי מחטא, מידת הטוֹבוּת טהורה מהאחרות, ומאירה ומשחררת מכל תגובות החטא. מי שמצויים במידה זו מותנים לתחושת אושר וידע.
14.7 - הו בן-קוּנְתִי, מידת הלהיטות היא תולדה של תשוקות ומאוויים אינסופיים, וקושרת את ישויות החיים לפעילות חומרית למען פרי.
14.8 - הו בן בְּהַרַתַה, דע כי מידת החושך, תולדת הבערות, היא מקור אשלייתן של ישויות החיים שעוטות גוף. תוצאותיה הן טירוף, עצלות ושינה, שכובלים את הנשמה המותנית.
14.9 - הו בן בְּהַרַתַה, מידת הטוֹבוּת מתְנה לאושר; להיטות קושרת לפעילות למען פרי; ובערות, שמסתירה כל ידע, כובלת לטירוף.
14.10 - הו בן בְּהַרַתַה, לעתים מידת הטוֹבוּת גוברת ומביסה את מידות הלהיטות והבערות. לעתים הלהיטות מביסה טוֹבוּת ובערות. ולעתים בערות מביסה טוֹבוּת ולהיטות. כך נמשכת התחרות לעליונות לעד.
14.11 - גילויי מידת הטוֹבוּת נחווים כאשר שערי הגוף כולם מוארים בידע.
14.12 - הו הטוב בבְּהָארַתים, כאשר מידת הלהיטות מתעצמת ניכרים סימנים של התקשרות עזה, פעילות אנוכית, מאמץ רב, ותשוקות ומאוויים שלוחי רסן.
14.13 - הו בן קוּרוּ, חשכה, חוסר פעילות, טירוף ואשליה — אלה נגלים כאשר מתעצמת מידת הבערות.
14.14 - מי שמת במידת הטוֹבוּת מגיע לכוכבים העליונים, הטהורים, שבהם חיים החכמים הדגולים.
14.15 - מי שמת במידת הלהיטות שב ונולד בקרב העוסקים בפעילות למען פרי; ומי שמת בבערות נולד בממלכת החיות.
14.16 - תוצאתה של פעילות חסודה היא טהורה ושורה במידת הטוֹבוּת. לעומתה, פעולה במידת הלהיטות תוצאתה סבל, וזו שמתבצעת בבערות, סופה סכלות.
14.17 - ממידת הטוֹבוּת מתפתח ידע אמיתי; ממידת הלהיטות מתפתחת חמדנות; וממידת הבערות מתפתחים סכלות, טירוף ואשליה.
14.18 - מי ששרויים במידת הטוֹבוּת מתעלים בהדרגה לכוכבים עליונים; השרויים בלהיטות חיים בכוכבי הארץ; ואלה שבמידת הבערות הנתעבת מידרדרים לעולמות הגיהינום.
14.19 - מי שרואה כראוי שבמעשים כולם מבצעות הפעולה היחידות הן מידות הטבע, ומכיר את האל העליון אשר נשגב למידות אלה — זוכה בטבעי הרוחני.
14.20 - ישות בעלת גוף, שמתעלה ומשתחררת משלוש המידות שחוברות לגוף החומרי, נגאלת מלידה, מוות וזקנה, ומן הסבל הכרוך בהם, וזוכה להתענג על נקטר עוד בחיים אלה.
14.21 - אַרְג'וּנַה שאל: אלי היקר, מה הם מאפייניו של אדם שהתעלה והשתחרר משלוש המידות? כיצד הוא מתנהג? וכיצד הוא גובר על המידות הללו?
14.22 - האל אמר: הו בן פָּאנְּדּוּ, מי שאינו מתעב הארה, התקשרות ואשליה בהימצאן, ואינו מתאווה להן בהיעלמן; מי שאינו ניטרד ומתערער לנוכח תגובותיהן של המידות החומריות ונשאר בלתי מעורב ותמיד בנשגב, ביודעו שהמידות לבדן הן שפועלות; מי ששרוי בעצמי ושווה ביחסו לשמחה ולצער; מי שמביט בעין שווה בגוש אדמה, באבן ובפיסת זהב; מי ששווה ביחסו לנעים ולבלתי נעים; מי שנשאר יציב לנוכח שבח וגנאי, כבוד וקלון; מי שנוהג שווה בידיד ובאויב ומתנזר מכל פעילות חומרית — זהו אדם שהתעלה והשתחרר ממידות הטבע החומרי.
14.26 - מי שעוסק כולו בשירות מסור ואינו מועד בשום מצב, מתעלה באחת מעבר למידות החומריות ומגיע למישור הבְּרַהְמַן.
14.27 - ואני הוא מקור הבְּרַהְמַן הבלתי אישי, שהוא בן אלמוות, בלתי מתכלה ונצחי, ומהווה את מצב היסוד לאושר עילאי.