בהגווד גיטה - פרק 1
1.1 - דְהְרּיתַרָאשְׁטְרַה אמר: הו סַנְגַ'יַה, מה עשו בניי ובני פָּאנְּדּוּ לאחר שהתקבצו, תאבים לקרב, באתר העלייה לרגל בקוּרוּקְשֵׁתְרַה?1.2 - סַנְגַ'יַה אמר: הו מלך, לאחר שהמלך דוּרְיוֹדְהַנַה השקיף על צבאם של בני פָּאנְּדּוּ הערוך לקרב, הוא פנה אל מורו ואמר.
1.3 - הו מורי, הבט בצבאם האדיר של בני פָּאנְּדּוּ, אשר ערוך במיומנות כה רבה בידי תלמידך המחונן, בן דְרוּפַּדַה.
1.4 - בצבא זה מצויים קשתים רבים גיבורי חיל אשר שווים בכוחם לבְּהִימַה ולאַרְג'וּנַה: לוחמים דגולים כיוּיוּדְהָאנַה, וירָאטַה ודְרוּפַּדַה.
1.5 - מצויים גם לוחמים נועזים ורבי עוצמה כדְהְרּישְׁטַקֵתוּ, צֵ'קיתָאנַה, קָאשׂירָאגַ'ה, פּוּרוּג'ית, קוּנְתיבְּהוֹגַ'ה ושַׂיְבְּיַה.
1.6 - מצויים שם יוּדְהָאמַנְיוּ רב העוצמה, אוּתְתַמַוּגָ'אהּ רב הכוח, בן סוּבְּהַדְרָא ובני דְרַוּפַּדִי. אנשי הצבא הללו כולם לוחמי מרכבה מעולים.
1.7 - עתה, הטוב בבְּרָאהְמַנּים, הבה ואציג לפניך את המפקדים אשר מוכשרים במיוחד להנהיג את צבאותיי.
1.8 - אתה, בְּהִישְׁמַה, קַרְנַּה, קְרּיפַּה, אַשְׂוַתְתְהָאמָא, ויקַרְנַּה ובְּהֻוּרישְׂרַוָא בנו של סוֹמַדַתְתַה, כולכם לוחמים דגולים שאינם מובסים בקרב לעולם.
1.9 - עוד רבים גיבורי החיל שנכונים להקריב את חייהם עבורי. כולם מזוינים בשלל כלי נשק ומיומנים בתורת המלחמה.
1.10 - כוחנו עצום ורב ללא גבול, ואנו מוגנים כליל בידו של בְּהִישְׁמַה הסב, בעוד שכוחם של הפָּאנְּדַּוים, בהגנתו הזהירה של בְּהִימַה, מוגבל.
1.11 - עתה מוטל על כולכם, אשר ניצבים בעמדות ההגנה על מערכי הכוחות, לתת לבְּהִישְׁמַה הסב סיוע מלא.
1.12 - בְּהִישְׁמַה אמיץ הלב, שהיה זקן שושלת הקוּרוּ וסב הלוחמים, תקע אז בקונכייתו בקול אדיר שדמה לשאגת אריה, ונסך חדווה בלב דוּרְיוֹדְהַנַה.
1.13 - ואז פרצו לפתע בקול תרועה רמה קונכיות, תופים, שופרות, חצוצרות וקרנות, וצליליהם הצטרפו לרעש מחריש אוזניים.
1.14 - גם קְרּישְׁנַּה ואַרְג'וּנַה, ניצבים בצד שמנגד על מרכבה גדולה רתומה לסוסים לבנים, תקעו אז בקונכיותיהם הנשגבות.
1.15 - קְרּישְׁנַּה נשף בקונכייתו פָּאנְֿצַ'גַ'נְיַה; אַרְג'וּנַה נשף בשלו, דֵוַדַתְתַה; ובְּהִימַה הרעבתן, מבצען של משימות על אנושיות, נשף בקונכייתו האימתנית פַּוּנְּדְּרַה.
1.16-18 - הו מלך, המלך יוּדְהישְׁטְהירַה, בן קוּנְתִי, נשף בקונכייתו, אַנַנְתַויגַ'יַה, ונַקוּלַה וסַהַדֵוַה נשפו בסוּגְהוֹשַׁה ובמַנּיפּוּשְׁפַּקַה. הקשת הדגול, מלכה של קָאשִׂי, הלוחם האמיץ שׂיקְהַנְּדִּי, דְהְרּישְׁטַדְיוּמְנַה, וירָאטַה, סָאתְיַקי הבלתי מנוצח, דְרוּפַּדַה, בניה של דְרַוּפַּדִי והשאר, כגון בנה של סוּבְּהַדְרָא גיבור החיל — כולם נשפו איש איש בקונכייתו.
1.19 - קול תרועת הקונכיות הפך לשאון אדיר שהרעיד שמיים וארץ וזעזע את לב בני דְהְרּיתַרָאשְׁטְרַה.
1.20 - ישוב במרכבתו, שדִגלה מעוטר בדמותו של הַנוּמָאן, דרך אַרְג'וּנַה, בן פָּאנְּדּוּ, את קשתו ועמד לשלח את חציו. הו מלך, לאחר שהשקיף על בני דְהְרּיתַרָאשְׁטְרַה ועל צבאם הערוך לקרב, הוא פנה אל קְרּישְׁנַּה ואמר.
1.21-22 - אַרְג'וּנַה אמר: הו הבלתי כושל, נהג נא את מרכבתי אל בין שני הצבאות, כדי שאוכל להתבונן בלוחמים תְּאֵבֵי המלחמה שעמם איאלץ להתמודד בקרב אדיר זה.
1.23 - הבה ואחזה באלה שהתקבצו לקרב, משתוקקים להשביע את רצונו של בן דְהְרּיתַרָאשְׁטְרַה רע הלב.
1.24 - סַנְגַ'יַה אמר: הו נצר בְּהַרַתַה, להוראתו של אַרְג'וּנַה החל קְרּישְׁנַּה לנהוג את המרכבה המעולה בין שני המחנות.
1.25 - או אז, בנוכחותם של בְּהִישְׁמַה, דְרוֹנָּה ושאר מצביאי העולם, אמר האל: הנה הבט, פָּארְתְהַה, הקַוּרַוים כולם נאספו כאן.
1.26 - שם, בקֶרֶב שני מחנות הצבא, ראה אַרְג'וּנַה אבות, סבים, מורים, דודים מצד אמו, אחים, בנים, נכדים, ידידים, כמו גם חותנים ושוחרי טוב
1.27 - למראה ציבור רב שכזה של ידידים וקרובים, נמלא בן קוּנְתִי חמלה ואמר.
1.28 - אַרְג'וּנַה אמר: קְרּישְׁנַּה יקירי, למראה ידידיי וקרוביי הניצבים למולי חדורי רוח קרב, חיל ורעדה פושטים באיברי גופי ופי ניחר.
1.29 - גופי כולו רועד, שערותיי סומרות, קשתי גָאנְּדִּיוַה נשמטת מידי ועורי צורב.
1.30 - איני מסוגל עוד לעמוד כאן. שיכחה משתלטת עליי ודעתי מתבלבלת. הו קְרּישְׁנַּה, הורג הדמון קֵשִׂי, רק סימנים מבשרי רע אני רואה.
1.31 - קְרּישְׁנַּה יקירי, איני מוצא כל טעם בהרג קרוביי בקרב זה, גם איני משתוקק לניצחון, לממלכה או לאושר שיבואו בעקבותיו.
1.32-35 - הו גוֹוינְדַה, מה יועילו לנו ממלכה, אושר או אף החיים עצמם, בשעה שמי שעבורם אנו משתוקקים לכל אלה ערוכים עתה לקרב? הו מַדְהוּסֻוּדַנַה, הנה מורים, אבות, בנים, סבים, דודים מצד אמי, חותנים, נכדים, דודנים וקרובים — כולם עומדים למולי, נכונים להקריב את חייהם ורכושם. אולם מדוע שאחפוץ להורגם, אפילו שהם מבקשים להורגני? הו מקיים כל ישויות החיים, איני מוכן להילחם בהם אפילו עבור שלושת העולמות, קל וחומר עבור כוכב זה. איזה תענוג נפיק מהרג בני דְהְרּיתַרָאשְׁטְרַה?
1.36 - אם נטבח תוקפנים אלה, הרי שנסתבך בחטא. מכאן שאל לנו להרוג את בני דְהְרּיתַרָאשְׁטְרַה ואת ידידינו. הו קְרּישְׁנַּה, בעלה של אלת המזל, במה נזכה? כיצד יביא לנו מות קרובינו שמחה?
1.37-38 - הו גַ'נָארְדַנַה, אף שאנשים אלה שטופי חמדנות ואינם בוחלים בהריגת בני משפחה או במלחמה עם ידידים, מדוע שאנו, אשר מודעים לחטא שבהרס משפחה, נבצע מעשים נפשעים שכאלה?
1.39 - עם חורבן השושלת אובדת המסורת המשפחתית הנצחית, ושארית המשפחה מידרדרת לאי דתיות.
1.40 - בשעה שאי דתיות פושה במשפחה, הו קְרּישְׁנַּה, נשות המשפחה מאבדות את תוּמתן, וכאשר טהרתן אובדת, הו בן לבית וְרּישְׁנּי, נולדים צאצאים בלתי רצויים.
1.41 - אין ספק שריבויה של אוכלוסייה בלתי רצויה מזמין חיי תופת למשפחה, כמו גם למהרסי המסורת המשפחתית. אבותיהם הקדומים של משפחות מושחתות שכאלה נופלים אז ומתדרדרים, משום שאין מעלים להם עוד מנחת מזון ומים.
1.42 - מעשיהם הנפשעים של מהרסי מסורת המשפחה, שמביאים לגידולם של ילדים בלתי רצויים, מחבלים בפעולות הרווחה החברתיות והמשפחתיות כולן.
1.43 - הו קְרּישְׁנַּה, מקיים האנשים, שמעתי דרך שושלת מורים שהרס המסורת המשפחתית מדרדר לגיהינום לעד.
1.44 - אבוי, מה מוזר שמתאווים אנו לבצע עוונות נוראיים שכאלה. מתוך תשוקה לתענוגות ואושר מלכים אנו נכונים עתה להרוג את קרובינו.
1.45 - עדיף שבני דְהְרּיתַרָאשְׁטְרַה, עם נשקם בידם, יהרגו אותי בשדה הקרב, בלתי חמוש ובלתי מתגונן.
1.46 - סַנְגַ'יַה אמר: אַרְג'וּנַה סיים אז את דבריו בשדה הקרב, השליך את קשתו וחציו והתיישב במרכבתו בלב מוכה יגון.