ננדה מהאראג׳ה חגג את טקס הלידה ברוב שמחה
וסודוה ודוקי, אף שהיו הוריו האמיתיים של קרישנה, לא יכלו לחגוג את טקס הלידה של בנם בגלל התעללויותיו של קמסה. ננדה מהאראג׳ה לעומת זאת, אביו המאמץ, חגג טקס זה ברוב שמחה. למחרת היום הוכרז שבן נולד לישודא, ולפי הנוהג הודי, הזמין ננדה מהאראג׳ה אסטרולוגים ובראהמנים מלומדים לערוך את טקס הלידה. אחרי שילד נולד, מחשב אסטרולוג את רגע לידתו ועורך הורסקופ של עתיד חייו. לאחר מכן נערך טקס נוסף בו בני המשפחה מתרחצים, מתנקים, מתקשטים בעדיים ובזרים, ואז, נאספים לפני הילד והאסטרולוג ושומעים את עתידו של הילד. ננדה מהאראג׳ה ובני משפחתו כולם התלבשו והתיישבו לפני מקום הלידה, ובשעה שהאסטרולוג ביצע את הטקס, בראהמנים שנאספו לרגל האירוע זימרו מנתרות מבורכות, על־פי כללי הטקס. בטקס זה נסגדים גם האלים־למחצה, וגם אבות המשפחה הקדומים. ננדה מהאראג׳ה חילק לבראהמנים 200,000 פרות לבושות כליל ומקושטות בשלל עדיים וכן העניק ערימות דגנים ותבואה מקושטות בבדים מעוטרים באימרות זהב ובתכשיטים רבים.
הדרכים להשגת נכסים ורכוש בעולם החומרי הן רבות, אלא שלא תמיד הגונות וישרות ביותר; זהו טבעה של צבירת ממון. משום כך מורות הודות לטהר נכסים שכאלה על־ידי מתן תרומות זהב ופרות לבראהמנים. גם הרך הנולד מיטהר ממתן הדגנים. החיים בעולם החומרי נגועים תמיד בטומאה כלשהי, ולכן עלינו לטהר את תוחלת חיינו, ואת נכסינו וממוננו, כמו גם את עצמנו. תוחלת החיים מיטהרת על־ידי רחצה יומיומית, התנקות פנימית וחיצונית ועל־ידי קיום עשרת תהליכי הטהרה. סיגופים, סגידה לאל ומתן תרומות מטהרים ממון ורכוש. לימוד הודות, חתירה להגשמה עצמית והבנת האמת המוחלטת העליונה, מביאים לטיהור עצמי. משום כך נאמר בספרות הודית שכל אחד בלידתו הוא שודרה; רק מי שמקיים את תהליכי הטהרה הופך לכפול־לידה. לימוד הודות הופך אדם לויפרה – שלב שמחייב כל בראהמנה. בראהמנה הוא מי שמבין בשלמות את האמת המוחלטת. ובראהמנה שמוסיף ומתקדם, הופך לוישנוה, או לדבק.
בטקס, החלו הבראהמנים לזמר מנתרות ודיות שונות, כדי להזמין מזל וברכה לילד. המזמורים נחלקים לסוגים שונים, כגון סותה, מאגדהה, ונדי ווירודאולי. מחוץ לבית ליוו שופרים ותופי דוד את זימרת המנתרות והשרים, והצלילים העליזים פשטו לכל הבתים, עד לשטחי המרעה. מבפנים ומבחוץ עיטרו את הבית באיורים אמנותיים מקליפות אורז ומי בשמים הותזו לכל עבר, ואפילו על הכבישים וברחובות. התקרות והגגות קושטו בדגלים שונים, בזרי פרחים ובעלים ירוקים. שערים הותקנו מעלים ומפרחים. את הפרות, השוורים והעגלים משחו בתערובת שמנים וכורכום וציירו עליהם במחצבים שונים כגון תחמוצת אדומה, חימר צהוב ומנגן. הם ענדו זרים מנוצות טווס וכוסו בגלימות צבעוניות ובשרשראות זהב.
רועי הבקר, מלאי שמחה לרגל טקס הלידה שעורך אביו של קרישנה, ננדה מהאראג׳ה, לבנו, עטו בגדים יקרים, ענדו עדיים ועגילים לגופם, ולראשם חבשו טורבן גדול. לאחר שהתהדרו במלבושיהם, שמו פעמיהם לביתו של ננדה מהאראג׳ה עם מתנות רבות בידיהם.
גם נשות הרועים עלצו מאד מששמעו כי לאמא ישודא נולד בן, וגם הן התלבשו והתקשטו ברוב פאר וסכו את גופן בבשמים. ממש כשם שאבקת פרחי הלוטוס מעצימה מאד את יפי הפרחים, הבליטה אבקת הקונקומה שעל פניהן דמויות הלוטוס של הגופיות (נשות הרועים) את יופיין. הגופיות היפות מיהרו אז עם תשורותיהן לביתו של מהאראג׳ה ננדה אלא שבגלל ירכיהן המלאות ושדיהן התפוחים, הן לא יכלו להתקדם במהירות, אף שניסו להיחפז ככל האפשר, ברוב אהבתן לקרישנה. עגילי פנינה קישטו את אוזניהן, וענק מאבני חן עיטר את צווארן. עיניהן ושפתותיהן היו מאופרות בצבעי איפור שונים, וצמידי זהב יפים קישטו את ידיהן. בשעה שפסעו בחופזה על כביש האבן, זרי הפרחים שענדו נשרו לארץ, והיה זה כמו מטר פרחים שניתך משמים. ריצוד העדיים הרבים עוד העצים את יופיין. כאשר הגיעו לביתם של ננדה וישודא הן בירכו את הנולד: ״ילד יקר, מי יתן ותאריך ימים כדי לגונן עלינו.״ הן בירכו את הרך וגם הציעו לו תערובת של אבקת כורכום ושמן, יוגורט, חלב ומים. לאחר שהתיזו אותה על גופו, הן המשיכו והתיזו גם על שאר הנוכחים. לרגל המאורע המבורך הנעימו להקות נגנים רבות בניגוניהן.
משועשעים ממשחקן של הגופיות, מיהרו רועי הבקר להשיב להן והתיזו גם הם על גופן יוגורט, חלב, חמאה מזוככת ומים. שני המחנות השליכו אז חמאה זה על זה – שעשוע שמילא את ננדה מהאראג׳ה שמחה. ובשמחתו, החל לפזר ברוחב לב תרומות רבות לזמרים השונים שהתכנסו שם. היו זמרים ששוררו פסוקים חשובים מן האופנישדים ומן הפוראנות, היו שפיארו את אבות המשפחה, והיו שזימרו שירי פיוט ענוגים. נכחו שם גם בראהמנים מלומדים רבים, וגם להם ננדה מהאראג׳ה העניק לרגל המאורע המאושר, פרות, מלבושים ותכשיטים שונים.
אירועים חגיגיים שכאלה היוו הזדמנות למתן תרומות
מאירוע זה ניתן ללמוד על עושרם הרב של תושבי ורינדאונה, שבוסס כולו על גידול פרות. רועי הפרות השתייכו לקהילת הוישיות, והתפרנסו מגידולי אדמה ומתן הגנה לפרות. אף ששכנו בכפר קטן – ממלבושיהם, תכשיטיהם ומאורח התנהגותם ניכר שהיו בעלי נכסים חומריים רבים. מוצרי החלב השונים היו בשפע רב כל כך, עד כי השליכו זה על זה חמאה ללא הגבלה. עושרם התבטא בחלב, יוגורט, חמאה מזוככת ובשאר מוצרי החלב. כיוון שסחרו במוצריהם החקלאיים, הם יכלו להתהדר גם בשפע של תכשיטים וקישוטים שונים ובמלבושים יקרי ערך. ובנוסף, כמו שעשה ננדה מהאראג׳ה, יכלו גם לחלק את אלה לאחרים.
ננדה מהאראג׳ה, אביו המאמץ של קרישנה, סיפק כך את מאווייהם של כל הנוכחים. הוא קיבל את פניהם בכבוד והעניק להם כמבוקשם. לבראהמנים המלומדים לא היה כל מקור הכנסה אחר, וקיומם היה תלוי כליל בקהילות הוישיות והקשתרייות. אירועים חגיגיים שכאלה, כגון יום הולדת או חתונה, היוו הזדמנות למתן תרומות. בשעה שננדה מהאראג׳ה סגד לוישנו וניסה לספק את כל הנוכחים, תשוקתו למעשה, היתה לרצות ולשמח את קרישנה הפעוט. הוא לא ידע כי ילד זה הוא מקורו של וישנו, ולכן התפלל, שוישנו יגונן עליו.
רוהינידוי, אמו של בלראמה, היתה ברוכת המזל מכל נשותיו של וסודוה. אף שהיתה רחוקה מבעלה, היא התלבשה נאה, כדי לברך את ננדה מהאראג׳ה בטקס הולדת בנו, קרישנה. היא ענדה זר פרחים, ענק ושאר תכשיטים לגופה, כשהופיעה שם והסתובבה כה וכה. הנוהג הודי הוא שאשה שבעלה לא בבית, אינה מתלבשת יפה. אולם לרגל המאורע, התהדרה רוהיני במלבושה, אפילו בהעדר בעלה.
השפע הרב בטקס הלידה של קרישנה מורה כי ורינדאונה של אותה עת היתה עשירה מאד. מאחר שקרישנה הופיע בביתם של המלך ננדה ואמא ישודא, הרי שאלת המזל מחוייבת היתה להרעיף שיפעתה על ורינדאונה. ואכן, ניכר היה שורינדאונה כבר הפכה לזירת שעשועיה.
טקס הלידה תם, וננדה מהאראג׳ה החליט ללכת למתהורא, לשלם את מיסיו השנתיים לממשלו של קמסה. לפני שעזב, הוא זימן את רועי הבקר הבכירים בכפר והורה להם להשגיח על ורינדאונה בהעדרו. כאשר נודע לוסודוה על בואו של ננדה למתהורא, הוא היה להוט לקדם את חברו בברכה. הוא מיהר למקום שבו השתכן, ולמראה ידידו, כמו שבו אליו חייו. וננדה מהאראג׳ה, כשליבו גואה משמחה, נעמד וחיבק את וסודוה. הוא קיבל את פני וסודוה בחום רב והציע לו מושב. וסודוה, חרד לגורלם של שני בניו שהופקדו תחת השגחתו של ננדה מהאראג׳ה מבלי שהלה ידע בכלל על זהותם, שאל עתה בדאגה לשלומם. קרישנה ובלראמה שניהם היו בניו של וסודוה. בלראמה הועבר לרחמה של רוהיני, אשתו של וסודוה, שמצאה מחסה אצל ננדה מהאראג׳ה, ואת קרישנה וסודוה העביר בעצמו לישודא, והחליף אותו בבתה. ננדה מהאראג׳ה ידע כי בלראמה הוא בנו של וסודוה, אולם לא ידע על קרישנה. וסודוה לעומתו, ידע כמובן, ומשום כך שאל עתה בדאגה לשלומם. וסודוה פנה לננדה ואמר ״אחי היקר, אף ששנים רבות עברו והשתוקקת לילד, לא נולד לך בן. והנה, בחסדו של האל, התברכת עתה בילד נאה. אני סבור שזהו סימן מבורך עד מאד בשבילך. ידידי היקר, הייתי חבוש בכלאו של קמסה, ורק עתה יצאתי לחופשי. זו כמו לידה חדשה עבורי, איבדתי כל תקווה לשוב ולראותך, אולם בחסדו של האל הנה אני רואה אותך.״ וסודוה גילה את חרדתו לקרישנה. קרישנה הובא בחשאי למיטתה של אמא ישודא ולאחר טקס הלידה המפואר, הלך ננדה מהאראג׳ה למתהורא. בשמחתו אמר וסודוה, ״זו כמו לידה חדשה עבורי.״ הוא לא האמין שקרישנה יחיה, לאחר שכל אחיו נהרגו בידיו של קמסה.
וסודוה המשיך, ״ידידי היקר, קשה כל כך להישאר יחדיו לעד. למרות משפחה, קרובים, בנים ובנות, בדרך הטבע אנו מוצאים את עצמנו לרוב נפרדים זה מזה. זאת משום שכל ישות חיים כפופה בעולם זה לתכתיבים שונים תולדת מעשיה הקרמתיים; גם אם יוצא שחוברים לזמן מה יחדיו, אין כל ערובה שנמשיך ונשאר כך למשך זמן. המעשים הקרמתיים מכתיבים לכל אחד התנהגות שונה ומכריחים אותו להיפרד. מפגשים ופרידות אלה דומים לצמחים הרבים שצפים על גלי הים. לעיתים אלה מצטרפים יחדיו, ולעיתים נפרדים לעד; כל צמח פונה לדרכו. כמותם, אפשר שנמצא שמחה בחיק משפחה, כל עוד אנו חיים יחדיו, אולם לעיתים מאלצים אותנו גלי הזמן להיפרד.״
משמעות דבריו של וסודוה היא שלמרות שנולדו לו שמונה בנים מרחמה של דוקי, למרבה הצער כולם אבדו. אפילו את בנו קרישנה לא יכול היה לשמור עמו, אולם אף שחש געגועים עזים, לא יכול היה לגלות את האמת. ״ספר נא לי על שלום ורינדאונה,״ הוא אמר. ״ברשותך בעלי חיים רבים – האם אלה מאושרים? האם הם מקבלים מספיק מספוא ומים? ומקום משכנכם הנוכחי, האם הוא שליו ובטוח?״ וסודוה שאל שאלות כאלה משום שחרד לשלומו של קרישנה. הוא ידע שקמסה ומרעיו שלחו זדים שונים כדי להרוג אותו. הם החליטו להמית כל ילד שנולד בתוך עשרה ימים מיום לידתו של קרישנה. בגלל החרדה הרבה לבנו, ביקש וסודוה לדעת על אמצעי הבטחון שננקטו שם, ושאל גם אודות בלראמה ואמו רוהיני, שהופקדה תחת השגחתו של ננדה מהאראג׳ה. הוא הזכיר לננדה מהאראג׳ה שבלראמה אינו מכיר את אביו האמיתי. ״הוא חושב אותך לאביו. ועתה יש לך ילד נוסף, קרישנה, אולם אני סבור שאתה דואג יפה מאד לשניהם.״ יש משמעות גם לעובדה שוסודוה שאל לשלום בעלי החיים שברשותו של ננדה מהאראג׳ה. מי שהחזיק ברשותו בעלי חיים, ובמיוחד פרות, גונן עליהם ממש כמו על ילדיו. וסודוה היה קשתרייה, וננדה מהאראג׳ה וישיה. חובתו של קשתרייה לגונן על אזרחים בני אנוש, וחובת הוישיה לגונן על פרות. הפרות חשובות כמו האזרחים, וכשם שאלה אמורים להיות מוגנים, גם הפרות זכאיות להגנה מלאה.
וסודוה הוסיף שקיום עקרונות הדת, פיתוח כלכלי והשבעת תביעות החושים בצורה מספקת, תלויים בשיתוף פעולה בין קרובים, עמים והאנושות כולה. מכאן שחובתו של כל אחד לשמור על בני ארצו ועל הפרות מפני קשיים; עליו לדאוג לשלומם ובטחונם של בני הארץ ושל בעלי החיים. רק אז אפשר להתקדם בעקרונות הדת, בפיתוח כלכלי ובעינוג חושים. וסודוה הצטער שלא יכול היה לגונן על הבנים שנולדו לו מדוקי. משום כך חשב גם שנכשל כליל בקיום עקרונות הדת, בפיתוח כלכלי ובעינוג חושים.
ננדה מהאראג׳ה השיב לו, ״וסודוה יקר, אני יודע כמה כואב לך מותם של ילדיך הקטנים, בניה של דוקי, בידיו של המלך קמסה האכזר. האחרונה נולדה בת, ואותה, כפי ששמעתי, לא הצליח קמסה להרוג, וזו נכנסה לכוכבים השמימיים. ידידי היקר, אל תצטער; כולנו נשלטים על־ידי מעשי עברנו הבלתי נראים. הכול כפופים למעשי עברם, ומי שבקיא במורכבות הקרמה ותגובותיה, נחשב לבעל ידע. אדם שכזה לא יפול ברוחו בשום מצב, משמח או מעציב.״
וסודוה סיים ואמר ״ננדה יקירי, אם שילמת כבר את מיסיך, מהר ושוב למקומך. אני סבור כי פורענויות כלשהן מאימות על גוקולה.״
לאחר שיחה ידידותית זו בין ננדה מהאראג׳ה לוסודוה, שב וסודוה לביתו, ורועי הבקר בהנהגת ננדה מהאראג׳ה, שבאו למתהורא לשלם את מיסיהם, שבו גם הם.