בורינדאונה הכול היו שקועים תמיד במחשבות אודות קרישנה; זכרון עלילותיו סחף אותם בים של חדוה עילאית. אלא שטומאתו של העולם החומרי הינה רבה כל כך, עד כי אפילו לורינדאונה הגיעו אסורים, או זדים, כדי להפריע את אוירתה השלוה.
אחד הזדים, שמו ארישטאסורה, נכנס לכפר בדמות שור ענק בעל קרניים אימתניות. הוא החל לחפור את האדמה בטלפיו, וזו נרעדה אז כולה, כמו ברעידת אדמה. בקול שאגה אדיר הוא חפר את האדמה שלגדות הנהר, ואז, נכנס לכפר. למישמע שאגתו הפראית, מטילת האימה, היו פרות ונשים הרות שהפילו את ולדותיהן. גופו עצום המימדים ורב הכוח נגע ממש בעננים, כמו היה פסגתו של הר שמכוסה בעננים. מראהו האימתני במבואות הכפר הבעית את התושבים כולם, גברים כנשים, והפרות ושאר חיות ורינדאונה מיהרו לנוס על נפשן.
המצב הפך עתה חמור עד מאד והתושבים כולם החלו לזעוק, ״קרישנה! קרישנה! בוא תציל אותנו!״ וקרישנה, נוכח במנוסת הפרות, השיב מיד, ״אל תפחדו! אל תפחדו!״ הוא נעמד אז לפני ארישטאסורה ואמר, ״הו השפל שביצורים. מדוע אתה מפחיד את תושבי גוקולה? מה תרויח מזה? אם באת כדי לקרוא תגר נגדי, הריני מוכן ומזומן להלחם איתך.״ כך קרישנה התגרה בזד, ודבריו אכן הציתו את חמתו. קרישנה עמד לפני השור, ידו על כתף חברו, והשור פרץ אז בזעם לעברו. הוא חפר באדמה בטלפיו, נופף את זנבו אלעל, ונראה כאילו עננים מרחפים מעל זנבו. עיניו התאדמו והתרוצצו בחימה, ואז, כיוון את קרניו, והסתער, כמו היה הברק של אינדרה. אלא שקרישנה מיהר ותפס בקרניו והשליך אותו, ממש כשם שפיל גדול משליך מעליו פיל קטן טורדני. אף שתשוש כולו ונוטף זיעה, שב הזד ואזר עוז והתרומם, ושוב הסתער על קרישנה בחימה שפוכה, מתנשף בכבדות במרוצתו. וקרישנה, שב ותפס בקרניו ושוב השליכו לקרקע ושבר את קרניו. עתה קרישנה החל לבעוט בגופו, כמו שסוחטים סמרטוט רטוב על הארץ, וארישטאסורה התהפך אז על גבו והחל לנפנף את טלפיו בפראות. או אז, מדמם, מפריש צואה ושתן, ועיניו יוצאות מחוריהן, הוא פרש לממלכת המוות.
האלים־למחצה בכוכבי עדן, נפעמים מן ההישג המופלא, המטירו אז פרחים על קרישנה. קרישנה הינו נשמת חייהם של כל תושבי ורינדאונה, אולם אחרי הריגת הזד דמוי השור, הוא הפך אפילו יקר עוד יותר. בצעדת ניצחון הוא נכנס אז עם בלראמה אל הכפר, והתושבים כולם הריעו להם בחדוה. רק טבעי שבני משפחה, קרובים וידידים נמלאים שמחה עם הישגו המופלא של יקירם.
אחרי תקרית זו חשף נארדה את סודו של קרישנה. נארדה מוני ידוע לרוב כדודרשנה, או מי שרק אלים־למחצה או אנשים מרמתם מסוגלים לראות אותו. אף־על־פי־כן הוא הלך לבקר את קמסה, שלא היה כלל וכלל כמו אל־למחצה, והלה זכה לראות את פניו. קמסה ראה כמובן גם את קרישנה, אף שברגיל צריכות העינים להיטהר כדי לראות את האל או את דבקיו. מכל מקום, עצם המגע עם דבק טהור מביא ברכה בלתי נתפסת, שנקראת אג׳נתסוקריתי. האדם, אף שאינו מבין כיצד הוא מתקדם, זוכה ומתקדם בגלל שראה דבק של האל.
משימתו של נארדה מוני היתה להביא את הדברים לסיום מהיר. קרישנה הופיע כדי לכלות את הזדים, וקמסה היה הראשי שבהם. נארדה ביקש לזרז את מהלך הענינים; הוא מיהר איפוא, ופנה אל קמסה, וגילה לו את האמת לאמיתה. ״אתה אמור למות בידי בנו השמיני של וסודוה,״ הוא אמר, ״ובן זה הינו קרישנה. וסודוה הוליך אותך שולל, וגרם לך להאמין שהילד השמיני הינו בת. אף שלמעשה, הבת נולדה לישודא, אשתו של ננדה מהאראג׳ה, ווסודוה החליף את הילד בילדה, כדי להטעותך. קרישנה הינו בנו של וסודוה, וגם בלראמה. חושש מאכזריותך, הוא החביא אותם בעורמה בורינדאונה, מחוץ לתווך ראייתך.״ נארדה הוסיף גם ואמר לו, ״כל הזמן הזה חיו קרישנה ובלראמה ללא ידיעתך תחת השגחתו של ננדה מהאראג׳ה. ואלה הם שהמיתו את כל האסורים, חבריך, ששלחת לורינדאונה, להרוג שם את הילדים השונים.״
מיד למישמע הבשורה, שלף קמסה את חרבו החדה והיה נכון להרוג את וסודוה על דו־פרצופיותו. אולם נארדה רגיע אותו, ״לא וסודוה יהרוג אותך. מדוע להתאמץ עתה ולהרוג אותו? עדיף לנסות ולהרוג את קרישנה ובלראמה.״ ובכל זאת, כדי להשביע את כעסו, קמסה אסר אז את וסודוה ואת אשתו וכבל אותם באזיקי ברזל. לאור המידע החדש, הוא מיהר וקרא לזד קשי וביקש שיצא מיד לורינדאונה, לתפוס את בלראמה וקרישנה. למעשה, הוא שלח את קשי למות בידי קרישנה ובלראמה ולזכות כך בגאולה. הוא קרא אז למאלפי הפילים המיומנים צ׳אנורה, מושטיקה, שלה, תושלה וכו׳ ואמר, ״ידידי היקירים, הקשיבו נא ברוב קשב. בביתו של ננדה מהאראג׳ה בורינדאונה ישנם שני אחים, קרישנה ובלראמה. למעשה, אלה הינם בניו של וסודוה. כידוע לכם, ישנה נבואה שאני עתיד למות בידי קרישנה. עתה בקשתי היא שתארגנו תחרות האבקות. מכל קצוות הארץ אנשים יבואו לחזות בחגיגה. אני אדאג שגם שני נערים אלה יבואו, ותפקידכם לנסות ולהרוג אותם בזירת ההאבקות.״
עד היום נוהגים תושבי צפון הודו לערוך תחרויות האבקות שכאלה, ומהשרימד־בהאגותם מסתבר שגם לפני 5,000 אלה היו נפוצות מאד. קמסה תיכנן איפוא, לערוך תחרות שכזו ולהזמין אליה קהל גדול. הוא הורה אז למאלפי הפילים, ״זיכרו להציב את הפיל קווליאפידה בשער המחנה, ונסו ללכוד את קרישנה ובלראמה מיד עם בואם, ולהרוג אותם.״
קמסה יעץ להם גם להקריב חיות לכבוד שיוה, גם לערוך לכבודו את טקס הדהנור־יג׳נה ואת טקס הקרבן שנערך ביום הארבעה עשר להימלאות הירח שנקרא צ׳תורדשי. יום זה חל שלושה ימים אחרי אקאדשי, והוא מוקדש לסגידה לשיוה. אחד מחלקיו המוחלטים של שיוה נקרא קאלבהירוה, ולו סוגדים הזדים בקרבן חיות שהופשטו מעורן. בוידינאתהה־דהאמה בהודו עדיין נוהגים הזדים לערוך קרבן שכזה לפני האל קאלבהירוה. קמסה השתייך לחבורת רשעים; הוא גם היה מדינאי ממולח וחיש מהר נערך עם ידידיו הזדים להמתת קרישנה ובלראמה.
או אז הוא הזמין אליו את אקרורה, מבני שושלת הידו, שבה קרישנה נולד כבנו של וסודוה. אקרורה הגיע, וקמסה לחץ את ידו בנימוס ואמר, ״אקרורה יקירי, למען האמת, אין לי ידיד כמותך בכל שושלות הבהוג׳ה והידו. אתה הנדיב באנשים, וכידיד אני חפץ עתה לבקש ממך בקשה גדולה. למעשה, אני פונה לעזרתך, ממש כשם שאינדרה מבקש מקלט בוישנו. בקשתי היא שתצא מיד לורינדאונה כדי למצוא שם שני ילדים, קרישנה ובלראמה. הם בניו של ננדה מהאראג׳ה. קח את המרכבה היפיפיה הזו, שהותקנה במיוחד עבורם, והבא אותם ללא דיחוי. זוהי בקשתי אליך. אני מתכנן להרוג את השנים הללו. ברגע שיכנסו בשער, ימתין להם הפיל הענק קווליאפידה, שמן הסתם יחסל אותם. אולם אם בדרך כלשהי יצליחו להיתחמק מפניו, הם יפגשו במתאבקים וימותו מידיהם. זוהי תכניתי. אחרי שהשנים ימותו, אני אמית את וסודוה ואת ננדה, מתומכי שושלות הורישני והבהוג׳ה. אני אמית גם את אבי אוגרסנה ואת אחיו דוקה, כי שניהם אויבי ומפריעים לשלטוני. כך אפטר מכל אויבי. ג׳ראסנדהה הינו חותני, וידידי הינו הקוף הגדול דויוידה. בעזרתם לא אתקשה לחסל את כל המלכים על־פני האדמה שתומכים באלים־למחצה. על־פי תכנית זו, אשאר אז ללא כל מתנגד; כמה נעים יהיה אז לשלוט בעולם ללא הפרעה! אתה מודע בודאי גם לעובדה ששמברה, נרקאסורה ובנאסורה הינם חברי הקרובים, ויהוו עזרה חשובה במלחמתי נגד המלכים תומכי האלים. אין ספק כי כך אוכל לחסל את אויבי כולם. מהר איפוא, לורינדאונה ועודד את הילדים לבוא לכאן, לחזות ביופיה של מתהורא ולהשתתף בתחרות ההאבקות.״
למישמע תכניתו, אקרורה השיב, ״מלך יקר, התווית תכנית מצוינת להסרת כל המכשולים המדיניים שניצבים לפניך. אלא שדרוש שיקול דעת נוסף, כי אלמלא כן, זו לא תישא פרי. אחרי הכול, רצונות רבים בלב איש, אולם רצון אלוהים יקום. גם הנפלאות שבתכניות יכשלו ללא אישורה של ההשגחה העליונה. הכול בעולם החומרי יודעים שהכוח העליון הוא שקובע בסופו של דבר. גם מתכנן התכניות הפורה ביותר חייב לדעת שיאלץ לשאת בתוצאות מעשיו, בצורת שמחה וצער. אולם אין לי דבר נגד הצעתך. כידיד, הריני נכון למלא את פקודתך ולהביא לכאן את קרישנה ובלראמה, כרצונך.״
או אז, משסיים להורות לחבריו השונים, קמסה פרש, ואקרורה יצא לעבר ורינדאונה.