כאשר קרישנה שב לבסוף והופיע בין הגופיות, מראהו היה יפה להפליא, כיאה למי שניחן בכל המעלות. בברהמה־סמהיתא נאמר, אאננדה־צ׳ין־מיה־רסה־פרתיבהאויתאבהיה: קרישנה לבדו, ללא אוניו, אינו יפה במיוחד. אולם בלווית אלה, ובמיוחד כאשר אנרגית העונג שלו, שמיוצגת בראדהאראני, מתרחבת – הוא נראה יפה להפליא. התפיסה המאיאואדית, שהאמת המוחלטת בשלמותה היא משוללת אונים, מקורה בידע לקוי. למעשה, האמת המוחלטת ללא אוניה אינה מושלמת. אאננדה־צ׳ין־מיה־רסה פירושו שגופו של קרישנה הוא דמות נשגבת של חדוה וידע נצחיים. קרישנה מוקף תמיד באונים שונים, ועמם הוא מושלם ויפה. הברהמה־סמהיתא והסקנדה פוראנה מלמדים שקרישנה מוקף תמיד באלפי אלות מזל. הגופיות כולן הן אלות מזל, וקרישנה פסע עמן עתה יד ביד על גדות הימונא.
קרישנה ישב לצדה של כל אחת, בלתי נראה לעיני האחרות
בסקנדה פוראנה נאמר שמבין אלפים רבים של גופיות, 16,000 הינן חשובות ביותר. מאלה 108 חשובות במיוחד; מבין 108 הגופיות, שמונה חשובות עוד יותר; מביניהן, ראדהאראני וצ׳נדראולי הן חשובות; ומשתיים אלה, ראדהאראני היא החשובה ביותר.
כאשר קרישנה נכנס ליער שעל גדות הימונא, אור הירח פיזר את החשיכה. פרחי העונה, כגון קונדה וקדמבה, לבלבו, ומשב הרוח הקליל נשא את ניחוחם. גם דבורים חגו ברוח, חושבות את הניחוח המתוק לדבש. הגופיות שיטחו את החול הרך ופרסו עליו פיסות בד, והתקינו כך מושב חלק לקרישנה.
הגופיות שהתקבצו שם היו ברובן תלמידי הודות. בחיים קודמים, בעת הופעתו של ראמצ׳נדרה, אלה היו מלומדים גדולים בודות שחפצו להתרועע עם האל ביחסי נאהבים. ראמצ׳נדרה בירך אותם אז להופיע עם הופעתו של קרישנה, שיגשים את משאלתם. כאשר קרישנה הופיע עלי אדמות, מלומדים אלה הופיעו כגופיות בורינדאונה, וכגופיות צעירות, זכו להתרועע עם קרישנה ולממש את תשוקתם מלידתם הקודמת. עתה משאת נפשם המושלמת והעילאית הוגשמה, וברוב שמחתם, לא נותרה להם עוד תשוקה להגשים. זה מאושש בבהגוד־גיתא: מי שזכה באישיות אלוה העילאי, אינו משתוקק עוד לדבר. עתה בחברתו של קרישנה, העצב של הגופיות, גם צערן על העדרו, נימחו כליל. הן חשו שתשוקתן התמלאה עד תום, וברוב סיפוק פרשו את בגדיהן על הארץ. מלבושיהן היו עשויים מפשתן עדין ומשוכים בקונקומה האדומה שקישטה את חזיהן. בתשומת לב רבה הן התקינו כך לקרישנה, חייהן ונשמתן, מושב נוח מאד.
וקרישנה, ישוב בין כל הגופיות, הפך יפה עוד יותר. יוגים גדולים כמו שיוה, ברהמא, ואפילו ששה מנסים תמיד למקד את מחשבם ולהגות בקרישנה בלבם. והנה, הגופיות ראו את קרישנה ממש לפניהן, ישוב על בגדיהן. הוא נראה יפה עד מאד בחברתן של הגופיות. הן היו הנאוות והיפות בכל שלושת העולמות, ועתה נאספו סביבו.
ניתן לשאול כיצד קרישנה האחד ויחיד ישב לצדן של גופיות רבות כל כך. ישנה מילה חשובה בפסוק זה, אישורה. בבהגוד־גיתא נאמר, אישורה סרוה בהותאנאם. אישורה זהו אישיות אלוה שנמצא בלבו של כל אחד כנשמת־העל. קרישנה הציג עתה בקרב כל הגופיות את און ההתרחבות שלו כפרמאתמא. הוא ישב לצדה של כל אחת, בלתי נראה לעיני האחרות. ברוב חסדו, הופיע לצדן במקום להישאר בתוך לבן, מושא להגות יוגית. הוא ישב עתה מחוץ ללב, לצדן של הגופיות, היפות בבנות תבל, כאות לחסד מיוחד. והגופיות, משזכו באהובן הנערץ, החלו להנעים לו בתנועות גבותיהן, בחיוכן, גם על־ידי כיבוש כעסן. אחדות עיסו את כפות רגליו בחיקן, ובחיוך נתנו ביטוי כלשהו לרוגזן. הן אמרו, ״קרישנה יקר, כולנו נשים פשוטות מורינדאונה. איננו בקיאות בידע הודי – מה נכון ומה לא נכון. לכן רצינו לשאול אותך, רב החוכמה, בתקוה שתשיב לנו כראוי. ביחסים בין אוהבים אנו מוצאות שלושה סוגי אדם. סוג אחד פשוט משיב על יחס אהובו. הסוג השני נשאר חיובי גם לנוכח יחס שלילי מצד אהובו. והסוג השלישי אינו מגלה יחס שלילי, גם אינו משיב באופן חיובי ביחסי אהבה. איזה אתה מעדיף מבין שלושה אלה, או איזה אתה מחשיב לכן וישר?״
קרישנה השיב, ״ידידותי, אלה שבסך הכול משיבים על יחס בן הזוג משולים לסוחרים. הם מעניקים אהבה כמידת קבלתם. למעשה, זו אפילו לא נחשבת לאהבה, אלא לעסק שמבוסס על טובת הנאה ואנוכיות. עדיפים בני הסוג השני, שאוהבים למרות יחס שלילי מבני זוגם. אפילו לא להשיב לאהבה עדיף על יחסי מסחר. דוגמה לאהבה כנה זו אהבתם של הורים לילדיהם, גם כאשר אלה מתעלמים מהם. הסוג השלישי אינו גומל ואינו דוחה. ניתן לחלק אותו לשתי קבוצות. מי שמסתפקים בעצמם ואינם זקוקים לאהבתו של איש נקראים אאתמאראמה. אלה שקועים תמיד בהגות באישיות אלוה, מבלי לתת דעתם אם אוהבים אותם, אם לאו. הקבוצה השניה הם אנשים כפויי טובה. הם נקראים אדישים, ונוטים להתקומם נגד נעלים מהם. אלה למשל בנים שנשארים אדישים ובלתי מתחשבים חרף הדברים הרבים שהם מקבלים מהוריהם האוהבים. אנשים כאלה נקראים בדרך כלל גורודרוהה, או מי שזכו בחסדם של הורים או מורה רוחני, אולם מתעלמים מזה.״
קרישנה השיב בעקיפין על שאלותיהן של הגופיות, גם על אלה שרמזו שלא נהג עמן כשורה. הוא אמר בתשובתו, שכאישיות אלוה, אינו זקוק לאהבתו של איש, אף שבו בזמן גם אינו כפוי טובה.
״ידידותי״, הוא המשיך, ״אפשר שמילותי או מעשי העציבו אתכן, אולם עליכן לדעת כי לעיתים איני נעתר ליחסי דבקי. נראה שהדבקים קשורים אלי מאד, אולם לעיתים איני גומל להם כראוי על יחסם. זאת כדי להעצים ולהגביר את אהבתם אלי. כי אם היו יכולים להשיג אותי בנקל, אפשר שהיו חושבים, ׳קרישנה מושג בקלות.׳ משום כך איני נענה לפעמים ליחסם. אדם משולל כסף שצבר לו ממון כלשהו ואחר כך איבד אותו, יחשוב על אבדתו עשרים וארבע שעות ביממה. באופן דומה, כדי להעצים את אהבת דבקי, לעיתים אני כמו אובד להם, ואז, במקום לשכוח אותי, אהבתם אלי עוד גוברת. ידידותי היקרות, אל תחשבו ולו לרגע שהתיחסתי אליכן כאל דבקים רגילים. אני יודע מי אתן. הקרבתן כל חובה חברתית ודתית, וויתרתן על הקשרים עם הוריכן. התעלמתן מכל מוסכמות חברתיות או מחויבויות דתיות, ובאתן אלי לאהוב אותי. אני כל כך אסיר תודה לכן. כיצד אוכל להתייחס אליכן כאל דבקים רגילים? האם אתן סבורות שהייתי רחוק מכן? הייתי קרוב עד מאד. בסך הכול צפיתי בתשוקתכן אלי בהעדרי. אנא, אל תנסו למצוא בי דופי. מאחר שאני יקר לכן כל כך, סילחו לי אם פגעתי בכן. איני מסוגל להשיב לכן על אהבתכן המתמדת אלי, אפילו במשך חייהם של האלים־למחצה מעדן. למעשה, לא ניתן לגמול כראוי על אהבתכן; לכן, היו נא מסופקות בעצם פעילותכן הברוכה. משיכתכן אלי היא לדוגמה. גברתן על המכשולים הקשים ביותר – קשרי משפחה. היו איפוא, מסופקות מאופייכן המופתי, כי איני מסוגל לפרוע לכן את חובי.״
דבקי ורינדאונה מציגים את הרמה הטהורה ביותר של מסירות. כתובים בני סמכא מורים שהשירות המסור חייב להיות אהיתוקה ואפרתיהתה. כלומר, ששום מוסכמות חברתיות או דתיות אינן יכולות לפגוע בשירות שכזה. מעמדו של השירות המסור הוא נשגב תמיד. שירותן של הגופיות לקרישנה טהור במיוחד, ומשאיר אפילו את קרישנה אסיר תודה. שרי צ׳יתניה אמר שהשירות המסור של הגופיות בורינדאונה הינו הנעלה מכל צורות הסגידה לאישיות אלוה העילאי.