רועי הבקר התמימים מורינדאונה, מבוגרים כצעירים, לא הבינו את מורכבות מעמדו של קרישנה, אישיות אלוה, גם לא ידעו על שפעיו הרוחניים הבלתי רגילים. אולם הם שוחחו בפליאה על מעשיו, שעלו על מעשיו של כל אחד אחר.
וקרישנה מיהר וביתר את מקורו של בקאסורה לשניים
דהנוקאסורה וחבריו הושלכו אל צמרות הדקלים
אחד מהם אמר, ״ידידי, לאור מעשיו המופלאים, כיצד ילד בלתי רגיל שכזה בא לחיות איתנו בורינדאונה? זה ממש לא יאומן. חישבו, הוא בסך הכול בן שבע! כיצד הצליח להרים את גבעת גוורדהנה בידו האחת ולהחזיק אותה, ממש כשם שמלך הפילים אוחז בפרח לוטוס? בדיוק כמו פיל שלא מתקשה כלל להרים פרח לוטוס, גם קרישנה הרים את הגבעה ללא כל מאמץ. כאשר היה בסך הכול תינוק שבקושי ראה, הוא הרג את הדמונית הענקית פותנא. הוא ינק משדיה וינק גם את אויר חייה. קרישנה הרג את פותנא המרשעת כמו היה גורם הזמן שמכלה את ישויות החיים בבוא זמנן. כאשר היה בן שלושה חודשים, הוא ישן מתחת לעגלת יד, וכאשר חש ברעב לחלב אמו, הוא החל לבכות ולבעוט ברגליו. מבעיטות רגליו הקטנות כרסה העגלה, התפרקה, ונשברה לרסיסים. כאשר היה בן שנה, חטף אותו הדמון תרינאורתה, מחופש למערבולת אויר, ולמרות שנשא אותו אל על לשמים, הילד ניתלה על צווארו של הדמון ואילץ אותו ליפול לאדמה, והלה מת. פעם אמו, שכעסה כי גנב חמאה, קשרה אותו למטחנת עץ. הילד משך את המטחנה אל בין שני עצי ימלה ארג׳ונה והפיל את שניהם. פעם אחת, כאשר רעה את העגלים ביער עם אחיו הבכור בלראמה, הופיע הדמון בקאסורה, וקרישנה מיהר וביתר את מקורו לשניים. כאשר הדמון ותסאסורה התערבב בין העגלים שבמרעה, במטרה להרוג אותו, קרישנה גילה אותו מיד, הרג והשליך אותו על עץ. כאשר קרישנה ואחיו בלראמה נכנסו ליער תאלונה, מיד התקיף אותם הדמון דהנוקאסורה דמוי החמור, אלא שבלראמה תפס את ברגליו האחוריות, הרג אותו והשליכו אל צמרות הדקלים. גם חבריו ועוזריו של הדמון – כולם דמויי חמור – נהרגו, ויער תאלונה נפתח לכל בעלי החיים ולתושבי ורינדאונה.
כאשר פרלמבאסורה הופיע בין ילדי הרועים, קרישנה גרם למותו בידי בלראמה. אחר כך קרישנה הציל את חבריו והפרות משריפת יער נוראה והכניע את נחש הקאלייה באגם בימונא. הוא הכריח אותו לנטוש את הנהר; ואז גם היטהרו מי הנהר מרעל.״
חבר נוסף של ננדה מהאראג׳ה אמר, ״ננדה יקירי, איננו יודעים מדוע אנחנו נמשכים כל כך אל ילדך. אפילו שאנו רוצים לשכוח אותו, איננו יכולים. מדוע אהבתנו אליו טבעית כל כך? חישבו רק כמה זה מופלא! ילד זה בסך הכול בן שבע, וגבעת גוורדהנה היא אדירת מימדים. והנה הוא הרים אותה בקלות שכזו! הו ננדה מהאראג׳ה, כולנו שרויים עתה בספק גדול – בנך הוא בודאי אל־למחצה כלשהו. הוא לא ילד רגיל. אפשר שהוא אפילו אישיות אלוה העילאי.״
גרגמוני אמר שילד זה מופיע בעידנים שונים בצבעים שונים
לדברי השבח הללו השיב המלך ננדה, ״ידידי, בתשובה לשאלותיכם ביכולתי רק להציג את דבריו של גרגמוני, שיסלקו כל ספק מלבכם. כאשר הלה בא לערוך כאן את טקס מתן השם, הוא אמר שילד זה מופיע בעידנים שונים בצבעים שונים. הפעם הוא הופיע בורינדאונה, כהה גוון ונודע כקרישנה. לפנים הוא הופיע בצבע לבן, ואחר כך באדום ובצהוב. הוא אמר גם שקודם היה בנו של וסודוה, ומי שמודע ללידתו הקודמת קורא לו ואסודוה. למעשה, הוא אמר ששמותיו של בני רבים מאד, על־פי מעלותיו ומעשיו. גרגאצ׳ריה גם הבטיח שהילד יהיה מקור ברכה למשפחתי ויעניק חדווה נשגבת לכל רועי הבקר ולפרות בורינדאונה. למרות הקשיים הרבים שיפקדו אותנו, בחסדו של ילד זה נינצל בקלות מכולם. הוא גם אמר שלפנים ילד זה הציל את העולם מאי סדרים, גם הציל את האנשים ישרי הדרך מידם של רשעים. הוא אמר שאותו בר מזל שנקשר לקרישנה, לא יכחד או יובס בידי אויביו לעולם. למעשה, הוא ממש כמו וישנו, שעומד תמיד לצד האלים־למחצה, ולכן הם אינם מנוצחים לעולם על-ידי הדמונים. לסיכום אמר גרגאצ׳ריה, שהילד, כשיגדל, ישווה ביופיו, במעלותיו, במעשיו, בהשפעתו ובשפעיו הנשגבים לוישנו עצמו. מכאן שאין לתמוה במיוחד על מעשיו המופלאים. משסיים את דבריו, גרגאצ׳ריה שב לביתו, ומאז אנו עדים לאינספור מעשים נפלאים. לאור דבריו של גרגאצ׳ריה, הריני סבור שהילד הינו נאראינה עצמו, או אולי חלק מוחלט שלו.״
עתה, לאחר שרועי הבקר האזינו ברוב קשב לדבריו של גרגאצ׳ריה מפיו של ננדה מהאראג׳ה, הם העריכו עוד יותר את מעשיו המופלאים של קרישנה ונמלאו שמחה וסיפוק. הם פיארו את ננדה מהאראג׳ה, כי שיחתם עמו הפיגה את ספקותיהם. ואמרו, ״קרישנה הינו רחום, יפה ורב חסד. מי יתן ויגונן עלינו. כאשר אינדרה שילח בנו בחימה את סופות גשמיו, מלווות במטחי ברד ורוחות עזות, קרישנה מיהר ברוב חמלה והרים את גבעת גוורדהנה, ממש כשם שילד קוטף פטריה, והציל אותנו ואת משפחותינו, את הפרות ואת קניינינו. מה מופלא כל זה. מי ייתן וימשיך להרעיף עלינו ועל פרותינו את מבטו הרחום. מי ייתן ונוסיף ונחיה בשלווה תחת הגנתו של קרישנה המופלא.״