בקיץ 1896 בכלכותה אשר במזרח הודו, נולד אַבְּהַי צַ'רַן דֵה. אחיו הרוחניים כינו אותו בְּהַקְתיוֵדָאנְתַה עקב מסירותו לעניין האלוהי, השכלתו, וכישוריו הפואטיים. יותר מאוחר תלמידיו כינו אותו שְׂרִילַה פְּרַבְּהוּפָּאדַה. הוא ידוע בעולם כאחד מגדולי מוריה הרוחניים של הודו של העת החדשה, שהפגיש את אנשי המערב עם התאיזם המקורי של הודו – התפיסה המונותיאיסטית של מסירות ואהבה לאישיות העליונה.

בשנת 1922 אַבְּהַי הצעיר פגש את שְׂרִילַה בְּהַקְתיסידְדְהָאנְתַה סַרַסְוַתי, מגדולי המורים הרוחניים של אותה התקופה. המורה זיהה פוטנציאל רב בצעיר שישב מולו. הוא ביקש מאַבְּהַי לשחרר את האוצרות הרוחניים של הודו מהתפיסות ההינדיות המצמצמות, ולהפוך אותם לנחלת כלל העולם.
אַבְּהַי, אשר באותם ימים השתייך לחסידיו של גנדי, סבר שכל עוד להודו אין עצמאות לאומית, מהלך כזה אינו רלוונטי, שכן מי יקשיב למסר הרוחני ההודי. המורה הסביר שרוחניות אינה קשורה לדת וללאום, כי אם אוניברסלית היא.

בשנת 1947 הודו השיגה את עצמאותה, אך מחיר הדמים במלחמה היה נורא. הדם הרב שנשפך, והעובדה שצבע דם המוסלמי אינו שונה מצבע דם ההינדי – חיזקו את אמונו של אַבְּהַי בנחיצות ברוחניות מטאפיזית והוא נזכר ברוחניות האוניברסלית שלימד בְּהַקְתיסידְדְהָאנְתַה סַרַסְוַתי, מורו הרוחני.

ב-1965, כאשר היה בן 69, הצליח שְׂרִילַה פְּרַבְּהוּפָּאדַה (אַבְּהַי צַ'רַן) לעלות, חסר פרוטה, עם מזוודה עמוסה בספריו, על אניית מסע שעשתה את דרכה מהודו לניו יורק. לאחר הפלגה מפרכת שארכה כחודש ובמהלכה חווה שני התקפי לב, הוא הגיע לאמריקה בכדי להגשים את בקשתו של מורו הרוחני. בקשה אשר ליוותה אותו מעל ארבעה עשורים.

בתוך 4 שנים בלבד הקים פְּרַבְּהוּפָּאדַה 24 מרכזים ברחבי אמריקה הצפונית, ובתריסר השנים מאז הגיעו למערב ועד אשר עזב את עולמנו, פתח 108 מרכזים בכל רחבי העולם. כך יסד שְׂרִילַה פְּרַבְּהוּפָּאדַה את מה שידוע כעת בעולם כתנועת הַרֵא קְרישְׁנַה. אך ברכתו הגדולה ביותר של שְׂרִילַה פְּרַבְּהוּפָּאדַה לעולם הם כתביו אשר לא יסולאו בפז.
פְּרַבְּהוּפָּאדַה כתב, תרגם והוציא לאור עשרות ספרים וכתבי עת הנושאים את המסר הרוחני. כתביו תורגמו לכל שפות העולם ומהווים השראה וברכה עצומה לאנשים רבים בתבל.
עבודתו הספרותית הגדולה ביותר היתה השְׂרִימַד-בְּהָאגַוַתַם (בְּהָאגַוַתה פּוּרָאנַה): 12 ספרים המהווים את לב-ליבה של פילוסופית הבְּהַקְתי, הדנה בטבע האדם והאלוהות וכיצד לפתח אהבה טהורה לאל העליון ולכל ברואיו.
את היצירה הסנסקריטית המופלאה הזו, פְּרַבְּהוּפָּאדַה תרגם לאנגלית, והוסיף את התעמקויותיו וביאורו לכתוב, בהסתמכו על גדולי המחשבה של העת העתיקה שהלכו בדרך הבְּהַקְתי.
אנשים השואפים לשלמות רוחנית המשוחררת מכל מניע אנוכי ומכל הגדרה חומרית לחייהם, המחפשים מטרה ומשמעות עמוקה לחייהם, יהיו אסירי תודה על הידע הנשגב אותו הביא למערב. באתר זה, תוכלו למצוא את כתביו בשפה העברית, וכן ספרות שנכתבה בעקבות כתביו.

דרך ספריו ותנועתו הגשים פְּרַבְּהוּפָּאדַה את חזונו של מורו, בהַקְתיסידְדְהָאנְתַה סַרַסְוַתי, והפך את שאיפת הרוחניות האוניברסלית למציאות קיימת. בעידן בו לא פעם, דת מהווה קרקע פורייה למלחמות ולסכסוך, משנתו של פְּרַבְּהוּפָּאדַה והתנועה אשר הקים מוכיחות שאפשר גם אחרת; מציאות המבוססת על השונה והמפריד לא חייבת לנהל את תפישת עולמנו. ניתן גם לשבור מחיצות וחומות, לחרוג מהתבניות ומהשבלונות המוכרות ולמצוא מכנה משותף לכלל האנושות. שְׂרִילַה פְּרַבְּהוּפָּאדַה הוא הוכחה לכך.
בבְּהַגַוַד-גִיטָה (18.20) נאמר: "דע כי אותו ידע שבאמצעותו רואים את הטבע הרוחני האחד והבלתי נחלק שבכל ישויות החיים, אף שאלה נחלקות לצורות לאינספור, הינו ידע במידת הטובוּת." כזהו הידע שלימד שְׂרִילַה פְּרַבְּהוּפָּאדַה. ידע אשר רואה מעבר לכסות החיצונית, חודר את השוני וההבדלים, ומצליח להעמיק פנימה ולמצוא את הטבע הרוחני, האחד והבלתי נחלק שבכל ישויות החיים.

שְׂרִילַה פְּרַבְּהוּפָּאדַה בנה בית בו יכול כל העולם לשכון.